אביב של שלום בין המינים

המילים הבאות  נכתבו בעקבות מופע "בידור" שלא ברור לי מדוע לא קמתי ויצאתי ממנו. מראש לא רצינו ללכת והלכנו רק מאיזו תחושת נוסטלגיה לשחקן, מה שמחזק לי את התחושה שנוסטלגיה מקומה בעבדות מצרים ולא צריכה לחצות אתי את ים סוף…
מאותם רגעים שבהם הלב אומר משהו, והגוף לא מצליח להקשיב לו. אם מפאת "לא נעים" לפגוע בשחקן, או מחשש להשבית שמחתם של אחרים, או שפשוט שכחתי את טובתי הגבוהה, על כל פנים לא יצאתי, ואני מצרה על כך…

מכירים את התחושה שהשפה שמשתמשים בה לידכם לא ממש נעימה לאוזניכם ובכל זאת אתם מצחקקים כי זה שמולכם סיפר בדיחה ולא נעים 'לבאס' אותו? הפרטים לא רלוונטיים, אך הדבר חוזר ונשנה: מילואים בצבא, מופעי בידור, תכניות טלוויזיה, סרטונים באינטרנט…

ברשותכם, אני רוצה לקחת שקית אשפה ענקית ולהכניס לתוכה את כל המילים והביטויים שגורמים לי להקיא כאשר אני שומעת אותם – כן, ממש. כל המילים והביטויים שמספרים מילואימניקים על נשים. אתם ודאי יודעים במה מדובר. אם אתה גבר וזיהית את עצמך כאחד שמשתמש לעתים בבדיחות הדעת באחד הביטויים האלה, דמיין את עצמך שאתה אומר זאת לבתך הקטנה. על המסרים האלה היא גדלה, גם אם לא אמרת לה אותם בפועל, כי הם היו במחשבותיך.  אולי זה יטלטל אותך טיפ-טיפה.

באותה נשימה אני רוצה להכניס לאותה שקית אשפה גם את כל הביטויים שנשים משתמשות בהם כדי להנמיך גברים. כל הביטויים שמציגים את "עולם הגברים" כמניאקים, ילדותיים, כוחניים, שתלטנים וגסי רוח. אם את אישה וזיהית עצמך כמשתמשת לעתים מתוך תסכול בביטויים כאלה, דמייני עצמך כאילו משדרת אותן לבנך הקטן.

את כל המילים והביטויים האלה אני מכניסה לשקית אשפה. לא משום שאני מתעלמת ממה שקורה סביבנו בתחום התקשורת בין המינים, אלא משום שאני לא רוצה לתת לזה מקום בחיי. משום שאני רוצה לייצר כאן תרבות אחרת. תרבות של שלום בין המינים.
את השקית הזאת (שעשויה מנייר ממוחזר, כמובן) אני רוצה לקבור באדמה, היודעת לעשות טרנספורמציה לזבל, כדי להפוך אותה לדשן שיצמיח פרחים ולהודות לעצמי על שהיה לי האומץ לעשות זאת בפומבי.

וכעת אני רוצה להודות לכל הגברים הנפלאים שבסביבתי הקרובה והרחוקה; גברים שהחליטו במודע להתחבר לאנרגיה הגברית הגבוהה והנפלאה שלהם; גברים שהודות לתמיכתם, לכבוד שהם חולקים לנשים, להערכה, לפרגון ולאהבה; הגברים המשולים למים חיים שמשקים את האדמה הפורייה שאנחנו. אני מודה לכל אותם גברים שגם בינם לבין עצמם הוקיעו את תרבות הזבל מהווייתם ומחשבותיהם. לא רבותיי, זה לא חלק אינטגראלי וטבעי של הגבריות. זה חלק מתרבות מקולקלת שדבקה בנו כמו טפיל והגיע הזמן להתנקות ממנה. אביב זה זמן מצוין! זוג יונים

מי שלא מכיר את איכויות האנרגיה הגברית בשיא יופייה, הנה כמה מהן (מטפורית וגשמית כאחד):
1. בניית יסודות ליצירת מרחב בטוח ומכיל, הצבת גבולות ברורים ובריאים היוצרים ביטחון למי שנמצא במרחב הזה להיות מי שהוא במלואו.
2. נוכחות יציבה, מבנית ורגשית, בהשראתה אישה (וכל אדם) חשה מוגנת וחופשיה כאחד.
3. נתינה – היכולת לתת בלב פתוח ורחב. נדיבות במחשבה, כוונה ומעשה.
4. דיוק – היכולת לדייק במילים ובמעשים מבלי ללכת סחור-סחור. לומר ולעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון.
5. עדות – היכולת להיות כמו הר בנוף מתחלף – להיות עד וניטראלי, ללא שיפוט וללא הזדהות רגשית, מתוך התבוננות לשקף את המציאות למטרת לימוד וצמיחה.
6. עוצמה בהירות וכוון – היכולת לפעול בעוצמה אך ללא כוח, לעבר מטרה ברורה. שילוב העוצמה הבהירות והכיוון הם המאפשרים הגשמה ומימוש.
7. יכולת לחדור. זו מעלה מיד אסוציאציה מינית, אך אם תרחיבו את זווית הראייה, היכולת לחדור את החיים מבטאת חיים ערים, הפיכת חלק מ- , חבירה אל- , שותפות פעילה בניגוד לצפייה מהצד.

כל היכולות הללו קיימות כמובן גם בנשים. בכל אחד ואחת מאתנו יש גם אנרגיה זכרית וגם נקבית, במינונים שונים.

תודה לכולכם, גברים יקרים שבחיי ובחיי נשים רבות נוספות, על שותפותכם בדרך של בחירה בשלום ואהבה. לשמחתי הרבה אני רואה את נוכחותכם הולכת וגדלה.

פורסם בקטגוריה אהבה ומיניות, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>