אינטימיות – חלק ב'

אינטימיות – חלק ב'

במאמר אינטימיות – חלק א', התבוננתי על המושג אינטימיות מזוויות שונות, על הכמיהות והפחדים הטמונים ביצירת מרחב אינטימי.

אולם כיצד יוצרים זאת בפועל? מהם השלבים שעלינו לעבור בדרך ליצירת אינטימיות?
1. ביטחון
כדי שנוכל לייצר מרחב אינטימי, עלינו לחוש ביטחון. ביטחון עצמי ובטחון בכך שהאדם שמולי לא ינצל לרעה את חשיפתי. מה, אם כן, מעניק לנו תחושת ביטחון?
עבורי הביטחון האישי שלי נוצר מן החיבור לנשגב, לתודעה מורחבת יותר מאשר האני הפרטי שלי; לאיזו ידיעה פנימית שקיימת מהות עליונה של "תבונת על" מוארת וחומלת. כאשר אנו מתחברים לממד כזה, למשל באמצעות מדיטציה, אנו חשים מוגנים מעצם החיבור לנשגב ולא זקוקים לשומרים גשמיים. אך מה קורה למי ש"אין לו אלוהים?"
לשם כך פניתי לשני אנשים יקרים לי והנה תשובתם: "אני מאמין שהכוח מצוי בנו בפנים בכל מקרה… אם אני אוהב את עצמי מספיק, וסומך על עצמי, כל עשייה של אדם אחר מקבלת חשיבות משנית בתהליך. אולי לזה את קוראת הנשגב. אני רואה את התפתחות התפקוד של הנשגב בתוכי… אם אני שלם עם כל מעשיי ואין לי שום דבר להתבייש בו, אז ממש לא אכפת לי מה יגידו". זו אחת התשובות האפשריות – לחוש שאין לנו במה להתבייש. לפתח אהבה עצמית מספקת ולהיות שלמים עם עצמנו. אינטימיות 4
כלומר, כדי להיות מסוגלים לייצר מרחב אינטימי עלינו קודם כל לפתח אהבה עצמית ובטחון עצמי כאלה שאינם מזועזעים כאשר בן/בת הזוג משתפים אותנו בחוויה שעלולה לערער תפיסה מסוימת שלנו, או עשויה להאיר באור אחר לחלוטין חוויה שחווינו יחד.
אולם, תחושת הביטחון הנוצרת בנו עם אדם אחר, תלויה גם במידה שבה החיישנים שלנו קולטים את האמינות של הצד האחר. כלומר: גם כאשר אני חווה ביטחון עצמי גבוה, כאשר החיישנים שלי אומרים "מלכה, פה לא בטוח", אגביל את מידת החשיפה האישית שלי לרמה שבה אני כן מרגישה בטוחה. או כדברי הפתגם "בטח באללה, אבל קשור את החמור שלך".

2. אחריות רגשית, הימנעות מהאשמה וקורבנות
נקודה שנייה היא אחריות רגשית. על כך כתבתי פעם מאמר בשם רגשות. (לחצו לקריאה)
אחריות רגשית משמעה שגם כאשר מישהו אומר לי משהו שאני חווה כעלבון או פגיעה, האחריות על רגשותיי היא שלי ולא שלו. האדם שמולי, לשם תרגול ההתפתחות הרגשית, הוא רק שיקוף של חלקים מתוכי. לכן, אם חוויתי ממנו כעס, זו הזדמנות להתבונן בכעס שבתוכי. מכאן שכל מפגש "לא נעים" עם רגשות שמתעוררים כתוצאה מאינטראקציה, הוא למעשה הזדמנות עבורי לפגוש ולעבוד עם עוד ועוד רבדים של הנפש שלי. אל לי "לזרוק" את הרגשות המתעוררים אצלי ולהאשים את האחר. במילים אחרות – עלינו להתנקות מהטלת אשמה ומקורבנות.

3. שחרור היאחזות רגשית
סיבה נוספת לפחד מאינטימיות היא היאחזות. החשש לחוות חוויית קרבה נפלאה שהיא חד פעמית. שזה "לא יהיה שלי". שזה יתפוגג ושוב אהיה לבד. המענה להיאחזות הוא חיזוק הקשר האינטימי שלי עם עצמי. כך שגם כאשר אני לבד, אני לא בודדה. לפתח קשרי ידידות עמוקים עם עצמי, עם מהותי הפנימית, לפתח את מה שגורם לי לחוש התעלות הרוח בגוף. יש שעבורם זה דרך יצירה אמנותית כלשהי, דרך אמנויות הגוף, דרך חיבור לטבע או מדיטציה. כל דבר שגורם לך לחוש נפלא עם עצמך. לפתח את העולם הפנימי שלי כך שיהיה מלא ללא תלות בכך שמישהו אחר אמור למלא את עולמי. האחר אמור להיות השלמה לעולמי, הרחבה שלו, לשם שילוב נפלא בין עונג לצמיחה הדדית.

ראינו אם כן שלושה תנאים פנימיים שהם אבני יסוד ליצירת מרחב אינטימי: ביטחון (ביטחון עצמי ותחושת אמון באחר), אחריות רגשית, והרפיה מאחיזה.

לסיום אשתף אתכם בחוויה אישית: לפני שנתיים השתתפתי בצעדת שלום בדרום הארץ, אי שם בין מטחי הקסאמים למרחבי החולות. יהודי אמריקאי בן גילי לערך קרב אלי וצעד אתי.
התפתחה ביננו שיחה שהתגלגלה מהר מאד למרחב מאד אינטימי תוך שיתוף בסוגיות עמוקות שמעסיקות אותנו. צעדנו יד ביד ושיתפנו את עומקי העומקים כאילו אנו מכירים שנים רבות. תחושת הקלה גדולה של "לא לבד בעולם" חלחלה לשנינו באותו הרגע. עם כל היופי שבמפגש, ידענו גם שהוא חד פעמי. נפרדנו בחיבוק והודיה על שעתיים זכות.
Imagine all the people living life in peace…

השלב הבא ביצירת אינטימיות הוא השלב הגופני. על כך במאמר הבא…

פורסם בקטגוריה אהבה ומיניות, ריפוי הוליסטי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על אינטימיות – חלק ב'

  1. מאת Honeysuckle‏:

    Towdchoun! That's a really cool way of putting it!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>