גמישות יתר של מפרקים אצל תינוקות וילדים

הורים רבים שואלים אותי -  זה טוב או רע גמישות?
מהי גמישות של מפרקים וכיצד היא משפיעה על התפתחות התינוק?





קבלי ייעוץ מקצועי


צבע העיניים, גוון העור, סוג השיער, מבנה הגוף והגובה הן תכונות גופניות הנראות כלפי חוץ, אל המתבונן. נינוחות ותזזיתיות, ביישנות ואומץ הן תכונות אופי המייחדות את התנהגותנו ובאות לביטוי בחברה.

מהן תכונות הגוף הפנימיות?
כל אחד מאתנו מתאפיין בתכונות גוף פנימיות רבות: מהירות חילוף החומרים, מידת גמישות המפרקים, מתח שרירים, מה שמכונה טונוס, (שבו עסקנו במאמר הקודם), מבנה רקמת העצם ועוד.
הפעם ארחיב מעט בנושא גמישות המפרקים.

רצועות צולבות במפרק הברך

רצועות צולבות במפרק הברך

גמישות מפרקית
השלד של בעלי החוליות מורכב מעצמות, סחוסים ורצועות. הסחוס הוא רקמת חיבור סיבית וצפופה המהווה מרכיב מבני חשוב במקומות רבים בגוף. לסחוס מקדם חיכוך קטן, ולכן הוא משמש כמשטח החלקה לתנועת העצמות, כמו גם כבולם זעזועים (לדוגמה, סחוס הברך והדיסקים הבין-חולייתיים).
רצועה היא פס של רקמת חיבור צפופה וסיבית המחזיקה שתי עצמות יחד במפרק. לרצועות יש גמישות חלקית, הן מייצבות את המפרקים ומונעות תנועה מוגזמת בכוונים מסוימים, בהיותן בעלות עמידות גבוהה למאמצי מתיחה.

 

האם יש דבר כזה "גמיש מידי"? או במילים אחרות: מהי גמישות יתר (  hyper-laxity בשפה מקצועית)?
גמישות היא תכונה מולדת המאפיינת את אורך הרצועות שלנו בגוף. כפי שיש אנשים ששיערם מתולתל ויש כאלה בעלי שער חלק, כך קיים שוני במידת הגמישות של הרצועות בגופנו. רוב התינוקות נולדים עם אורך רצועות המאפשר למפרקים יציבות וחופש תנועה כאחד. היציבות נועדה לשמור שהעצמות לא יצאו ממקומן בזמן התנועה, והאורך מאפשר תנועה חופשית של הגוף במרחב.

תינוק הנולד עם רצועות קצרות מהממוצע, תנועתו תהייה בטווחים קטנים יחסית ונחוש נוקשות מסויימת בגופו כאשר אנו מניעים את ידיו ורגליו. בינקות נוכל אולי לחוש קושי מסוים בפיסוק הירכיים בזמן החתלה, קושי לפסק את רגליו כאשר אנו נושאים את התינוק על מותננו, או קושי בהרמת הזרוע בזמן הלבשת שרוולי החולצה.
תינוק שנולד עם רצועות ארוכות מן הממוצע, טווחי התנועה במפרקיו יהיו גדולים במיוחד, נחוש כאילו מפרקיו "נעים לכל הכוונים" ויש שיאמרו "הוא סובל מגמישות יתר".

תינוקת גמישה

תינוקת גמישה

נקדים ונאמר כי גמישות אינה סבל אלא תכונה. בתנועתיות היומיומית יתכן שתינוק זה יתקשה או יאחר מעט לזחול על שש או להיעמד וללכת, מכיוון שהרצועות שבגופו אינן מספקות לו את היציבות הנדרשת. במצב זה על השרירים להתאמץ יותר על-מנת להרים את גופו מן המשטח. כך מוטל על השרירים תפקיד כפול: הנעת המפרק וגם שמירה על יציבותו הלקויה עקב חופש התנועה המופרז הנובע מהרצועות הארוכות. לילדים כאלה לוקח יותר זמן להתחזק.

 

 

כיצד אפשר לעזור לילדים עם גמישות יתר של מפרקים להתפתח ולהתחזק?
אם ילדכם בן 9-10 חדשים ועדיין אינו זוחל, השכיבו אותו על הירך שלכם או על  כרית ספוג קשיח בגובה 15 ס"מ כך שכפות ידיו על הרצפה נושאות חצי משקל גופו על הידיים. נדנדו אותו מעט קדימה ואחורה. חיזוק חג כתפיים

מומלץ לפזר על הרצפה כריות ספוג ולעודד את ילדך לטפס עליהן. אם הוא מתקשה בכך, עזרו לו מעט לטפס. תנועות פשוטות אלו יכולות להוות עבור ילד גמיש מאמץ גופני אמתי, ולכן העידוד והחיזוק המילולי חשובים במיוחד. גם אם ילדכם אינו מדבר, הוא מבין את טון הדיבור, הנימה והתחושה שלכם.
לעתים קרובות אני שומעת את המשפט "אני לא רוצה שהיא תהיה מתוסכלת". תסכול היא תחושה שיכולה להצמיח עזרה עצמית אם נעודד זאת. אם ימולא כל מבוקשנו תמיד ומיד, לא תהיה לנו סיבה להתאמץ ונסגל לעצמנו דפוסי התנהגות פסיביים. לכן אם נזדהה עם הקושי של ילדנו באופן מוחלט, יקשה עלינו לעזור לו. כאשר אני מסבירה להורים השואלים אותי "מה זה גמישות יתר" כמעט מיד באה השאלה, "אז לא הבנתי – זה טוב או רע?"; או: "זה אומר שהיא תוכל להיות בלרינה?" התשובה היא: אולי. איננו יכולים לחזות את העתיד או את העדפותיהם האישיות של ילדינו.  גמישות היא תכונה, והילד יכול לצמוח אתה, או לבחור להתייחס אליה כמכשול. עלינו כהורים לתת חיזוקים, לעודד מאמץ ולשמוח בהישגים קטנים כגדולים.
"אז מה – זה לכל החיים?" כפי שאמרתי, גמישות היא תכונה גופנית מולדת. גמישות אינה נעלמת כשם שצבע העיניים שלנו לא הופך לפתע מחום לכחול. מה שמשתנה הוא כוח השרירים, דפוסי התנועה, הלמידה המוטורית משתכללת, והילד לומד להכיר את גופו, להשתמש בו בדרך הנכונה עבורו וליהנות  ממנו.

מתי כדאי לקחת תינוק גמיש לטיפול ואיזה טיפול מומלץ?
אני אוהבת להתבונן על מספר פרמטרים לפני החלטה על טיפול:

  • מידת הסקרנות המוטורית של ילדך. אם תינוקך אוהב תנועה, מנסה את יכולותיו כל הזמן ואינו מתייאש מהר, סימן שיש לו דחף פנימי גבוה לתנועה וסביר להניח שיתפתח יפה ללא סיוע, אלא עם התאמת הסביבה בלבד.
  • מידת הביטחון שלך כהורה. אם תחושת הלב שלך אומרת לך שאת יודעת כיצד לגרות את ילדך לתנועה נכונה וידייך בטוחות, סביר להניח שתדעי ליצור את התנאים הסביבתיים לעידוד התנועה של ילדך.
  • מידת האיחור המוטורי ביחס לממוצע. גמישות יתר של מפרקים עשויה לגרום לתינוקך לאחר בהשגת אבני הדרך המוטוריות בשלבי ההתפתחות הראשונים, משום שיקשה עליו להתגבר על כוח הכובד ולהרים את גופו מן הרצפה, משום שכפי שאמרנו, אצל ילד גמיש השירים צריכים לעבוד קשה יותר. תינוק בן שלושה חדשים שעדיין מתקשה להרים ראש מן המשטח, תינוק בן עשרה חודשים שעדיין אינו מסתובב על צירו, תינוק בן שנה שטרם מושך לעמידה, כל אלה סימנים המראים שכדאי לקבל הדרכה.
  • למרות שבימינו יש שיטות שונות המדריכות הורים בנושאים התפתחותיים, אני ממליצה על הדרכה מקצועית של פיזיותרפיסט/ית ילדים מוסמכת אשר יכולה לראות את תמונת ההתפתחות הכוללת של ילדך ולא רק המוטורית.

אשמח לענות על כל שאלה. ניתן גם לשלוח סרטון של ילדכם ולקבל הדרכה בסקייפ.

פורסם בקטגוריה התפתחות בגיל הרך, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>