זוגיות בגיל המעבר – ריקוד ההשתנות

רבים מזהירים אותנו הנשים מפני גיל המעבר.
מזהירים אותנו מפני גלי החום, הטלטלות הרגשיות בעקבות התנודתיות ההורמונלית, הבלבול במחשבה שעשוי להטריף את דעתנו במחשבה שאולי אנו נעשות סניליות, איבוד הקואורדינציה, העור המזדקן, איבוד הפריון, עייפות החומר, מחשבות על הדרך. האם אני במקצוע הנכון? האם בן הזוג שלי הוא בחירה נכונה עבורי? המחשבה שאולי את "מבזבזת" את חייך עם האדם הלא נכון עולה אצל רובנו.
יש הטוענים שמשברים במערכות יחסים הם תופעת לוואי של גיל המעבר של האישה, ומאשימים את ההורמונים שהטריפו אותה.

אם נתבונן מקרוב בחיי אישה ממוצעת, נוכל למעשה לראות כמה סוגי מעבר לאורך חייה, כולם קשורים בשינויים הורמונליים: מילדות להתבגרות ותחילת המחזור, תקופות טרום ווסתיות, הריונות, סאבמנפאוזה (תקופה שמתחילה כעשר שנים לפני הפסקת המחזור החודשי באופן מלא), מנפאוזה (הפסקת הווסת) וזקנה.

מה קורה לנשים מבחינה רגשית בגיל המעבר?
עד גיל 40 בערך, אצל אישה בריאה שגם החליטה להביא ילדים לעולם, רוב תשומת לבה פונה החוצה – אל הילדים הבית והמשפחה. הנרטיב הזה נתמך לחלוטין על-ידי המערך ההורמונאלי המכוון כולו להולדה וטיפול בילדים. למעשה גיל הפריון אצל אישה מהווה עבורה מסך הורמונאלי המונע ממנה להתרכז בעצמה יתר על המידה, על מנת שתוכל להפנות את האנרגיה הנדרשת לגידול ילדים.
עם השינוי במערך ההורמונאלי , הירידה בהורמוני הפריון והעלייה היחסית בטסטוסטרון, עוברת תשומת הלב ממיקוד בצרכי הזולת, למיקוד פנימי. אנו מתחילות לפתע לראות את עצמינו, את צרכינו, רצונותינו, מגלות את ההתפתחות האישית. המוזר הוא שלעתים קרובות נשים מדווחות בתקופה זו על תחושה כאילו "אני לא אני". דווקא בתקופה שבה היא מתחילה לראות את עצמה ללא הצל של ילדיה, היא לא מזהה את עצמה. משום שאף פעם לא פגשה את עצמה באמת קודם לכן ברזולוציות כל-כך קרובות.
מהתנהלות חיצונית שהיעדים שלה מונעים על-ידי דרישות החברה, אנו עוברות להתנהלות פנימית שבה היעדים מונעים על-ידי דרישות הנפש.
השינוי הזה עשוי להיות מבורך לאחת ומקולל לאחרת. מבורך – משום שסוף-סוף יש מקום לרצונותיי האישיים לפני הכול, ומקולל – משום שבבת אחת תפיסת העולם שלנו משתנה והתחושה לעתים היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגליים. נוסף על כך, אל ההתמקדות העצמית עשויים להתלוות רגשות אשם משום שלפתע אנו עשויות למצוא עצמינו מתלוננות ונרגזות יותר. מאישה שמדכאת את כעסה למען שלום בית, לעתים מתפרצת אישה שמעזה לומר את דעתה בקול, לחלוק, להביע אי-הסכמה בנושאים שהיו בעבר סטטוס קוו או טאבו.

מדוע עדיף להימנע מטיפול הורמונלי לאיזון רגשי?
הרפואה הקונבנציונאלית נוטה להאשים את ההורמונים בנטייה הרגזנית ולהשתיקם על-ידי מתן תרופות לאיזון הורמונאלי.
ד"ר כריסטיאן נורתרפ, אחת הגניקולוגיות המוערכות ביותר בארה"ב, מחברת הספרים "גופה של אישה תבונתה של אישה" ו "תבונת גיל המעבר" (בהוצאת מטר) טוענת שמתן טיפול תרופתי לאיזון תנודתיות רגשית של נשים בגיל המעבר כמוה כהריגת השליח. לדבריה, לשינויים אלה יש תפקיד חשוב ומרכזי בגילוי האישי שלנו. "הרגשות שלך הם מערכת ההנחיה הפנימית שלך. רק הם יכולים להביא לידיעתך, אם את חיה בסביבה של בריאות ביוכימית או בסביבה של מצוקה ביוכימית". נורתרופ טוענת שהשתקת הקול הפנימי לאורך שנים, צבירת כעסים שלא מדברים עליהם, התנהגות מקטינה של בן הזוג, או התנהגות של הקטנה עצמית שלך את עצמך בבית או בעבודה, הם מזון עשיר לגלי חום ולתנודתיות רגשית. זאת ועוד "בגיל העמידה, עצב וחרטה שמקורם בעברנו עלולים להשתלט עלינו באורח זמני, כדי לעזור לנו לנקות את המשקעים המזוהמים שהצטברו על הקרקע של חיינו הרגשיים".
זוגיות בגיל המעבר
גיל המעבר הוא הזדמנות פז לחשבון נפש ולשינויים מבורכים. יש הקוראים לגיל הזה "גיל התבונה" , משום שאנו עוברות מחיים המונעים על ידי הקוגניציה, לחיים המובלים על-ידי האינטואיציה, התבונה הפנימית שלנו.
לווייתן האורקה ממחיש לנו זאת בצורה טבעית: כאשר יש הרבה סלמונים, הובלת הלהקה היא ע"י הנקבות הצעירות, ואילו כאשר אין הרבה מזון והסלמונים מועטים, ההובלה עוברת אל הנקבות הבוגרות.

ומה קורה אצל גברים בגיל המעבר מבחינה רגשית?
הירידה ההדרגתית של הטסטוסטרון משנה גם אצלם את סדרי העדיפויות, אבל הפוך. ממיקוד חיצוני בקריירה לשם פרנסה, לעתים יש התכנסות אל תוך הבית, אל פרופורציות אחרות, התמקדות במערכות יחסים. גם הגבר מגלה לפתע שאינו מעוניין להיות רק המפרנס, שחוסר שקט פנימי מוביל אותו לחיפוש ריגושים וחידושים מחוץ לעבודה.
אצל גברים רבים עולים חששות הקשורים בתפקודם המיני, פחד מאיבוד האון וחשש לאבד את היוקרה בעיניי נשים.

הגילוי העצמי, של נשים וגברים כאחד, עשוי לעשות רעידת אדמה בחיי זוג. משום שסדרי העדיפויות שלנו משתנים, תפיסת העולם שלנו משתנה, וכל מה שבנינו עשוי לעמוד בסימן שאלה. כאשר שני בני הזוג זזים לכיוונים הפוכים, נקודות המפגש מתמעטות ונקודות החיכוך מתגברות.

תפקיד המערכת ההורמונלית להיות לנו ברומטר לעצמנו
מערכת ההורמונאלית היא למעשה השפה שבה הנפש מגלה לנו את עצמינו.
אולם, כל השינויים האלה אינם מופיעים ביום בהיר אחד, אלא נותנים לנו סימנים ואותות כבר בשנים שלפני גיל המעבר.
מכיוון שאנו משתנים, בלתי נמנע הוא שגם הזוגיות שלנו תשתנה ותתאים עצמה לצרכינו המשתנים. מצד אחד אנו זקוקים ליותר זמן לעצמינו ולהתפתחות האישית שלנו ומצד שני זקוקים לאינטימיות עמוקה יותר, רוחנית יותר, חשופה יותר.

כיצד להיערך לשינויים הרגשיים של גיל המעבר בתוך הזוגיות?
על מנת שגיל המעבר לא יחווה כרעידת אדמה או התפרצות וולקנית שמחריבה את כל שקדם לו, עלינו להיערך אל השינויים מבעוד מועד.
הדרך הטובה ביותר היא תקשורת גלויה. ספרו לבני זוגכם מה עובר עליכם, ללא האשמות או טרוניה.
אם נלמד בגיל צעיר כיצד מוחנו מחווט, מהן נקודות החוזקה והתורפה שלנו, כיצד עוצבנו, מהם צרכינו הרגשיים, אם נלמד את עצמינו כיצד לתקשר את הרגשות שלנו עם בני זוגנו, אם לא נשאיר בתוך חיינו הזוגיים מרחבים שאני קוראת להם no talk zone, אותם מרחבים שאנו נמנעים מלדבר עליהם ישירות, בעיקר בתחום האינטימי, כך נגיע אל החצי השני של חיינו מחוברים לעצמאות הרגשית שלנו, לחופש הביטוי וליכולת הסתגלות מצד אחד ויכולת לראות את צרכיו המשתנים שלנו ושל בני זוגנו מצד שני. היכולת לומר את האמת המלאה שלנו לאורך שנות הזוגיות הראשונות, הבונות את יסודות ה'ביחד', תיצור למעשה זוגיות שמבוססת על יכולת לעבור שינויים ביחד ולא להתקבע.
פתחו את עצמכם לשיח גלוי, להבעת צרככם המשתנים וכמיהותיכם. זו הזדמנות לשנות את דפוסי התקשורת ולהוציא לאור מרחבים שהיו עד כה במחשכים.
ככל שהתקשורת תהיה יותר גלויה במהלך שנות הזוגיות שלפני גיל המעבר, ככה תחוו פחות טלטלות ותוכלו באמת להתפנות להתפתחות הרוחנית של הגיל המופלא הזה.

 

פורסם בקטגוריה אהבה ומיניות, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>