על דינמיקה של ריצוי ומין בטוח רגשית

"אני צריכה לתת מין, אחרת אשאר לבד" כך שיתפה אותי אישה בשנות העשרים לחייה הנמצאת במערכת יחסים אוהבת וחמה עם בן זוג קשוב. על פניו, אפשר לשמוע כאן סתירה. זוגיות חמה ותומכת, ובכל זאת האישה מרגישה שהמיניות שלה היא כלי שרת ולא מקור לעונג.
כיצד זה יתכן?

הישות המינית שלנו מושפעת עמוקות ממסרים שספגנו בבית ומהחברה.
אם רצינו או לא, אם הסכמנו במודע או לא, המסרים הללו עיצבו את האמונות שלנו על מין ואת ההתנהגות המינית שלנו.

האתגר של הדור שלנו, הוא ליצור מרחב בטוח רגשית שבו המיניות היא ביטוי מענג של אהבה.

בטחון רגשי

מה קורה לנו, נשים וגברים, במרחב המיני הממוצע? 

נשים

מרגע הולדנו, אנו חשופות למסרים סותרים, הן מבית והן מן החברה. תהיי מתוקה והפעילי את קסמייך אבל שמרי על עצמך ואל תתבלטי יותר מידי. היי יפה וסקסית, אבל היופי שלך מסוכן. היי חכמה וערמומית, וגם – גברים לא אוהבים נשים חזקות.

כדי לזכות בגבר "שווה" את צריכה לתת לו את מה שהוא רוצה. אבל גם – אל תתני את עצמך בקלות.

ובעיקר – תרצי (please) את הגבר שלך כדי שלא יעזוב אותך.

מן התרכובת הזאת של מסרים סותרים, נוצרות אמונות הנחרטות לנו בגוף ובתודעה. אינספור נשים כבר שיתפו אותי באמונות שנחרטו בגופן: מין זה מסוכן, מין ואהבה לא הולכים יחד, גברים רוצים אותי רק בשביל מין, מין זה משהו שצריך להסתיר ולהתבייש בו, על מין לא מדברים, הגוף שלי לא מספיק יפה, זה לא ראוי שאענג את עצמי, מין הוא יצר נחות וחייתי שעדיף לדכא, מין זה עונג אבל אין לי שום נגישות לעונג הזה כי אני אסור לי להגיד מה טוב לי ואני צריכה לעשות מה שמצופה ממני. אמנם בכל אישה נחרטו אמונות קצת שונות, אך יחד הן הופכות לתודעה קולקטיבית.

לעיתים האמונות האלה מקבלות חיזוקים מבן הזוג, שאומר "אבל תביני, אני צריך את זה לפחות פעמיים בשבוע אחרת כואב לי בביצים" , כך שנוסף על כל האמונות הקודמות, נוספים רגשות אשם, שאם לא אתן את גופי לפורקן של בן זוגי, הדבר יתנקם בי, כי הוא יהיה עצבני ואולי גם חולה.

והגוף? כיצד הוא מתרגם את כל זה? נסגר. מאבד חשק. מתכווץ. וכשגוף של אישה מתכווץ, והיא מאלצת עצמה להיות באינטראקציה שהיא לא רוצה, נפסק תהליך הלחלוח של הנרתיק ומופיע כאב בחדירה, מה שנקרא וגיניסמוס. שלא לציין את כל האספקטים הרגשיים של מעגלי הכאב ושל הטינה הנאגרת בתודעה, בלב ובכבד.

גברים

מרגע היוולדכם, אתם חשופים למסרים כוחניים מן הסביבה, הפוגשים קולות פנימיים אחרים המתנגשים אתם. "תהיה גבר, תכבוש כמה שיותר בנות, תהיה אסרטיבי, אל תקשיב למה שהיא אומרת, היא רוצה שתכבוש אותה, תהיה חזק, תביא כסף הביתה, אבל גם תחזור בערב עם מספיק כוח לספק אותה, לעזור עם הילדים, ותהיה רגיש לצרכיה" .
לפעמים קולות חברתיים אלה מקבלים חיזוק מבת הזוג שאומרת "אני רוצה שתעורר אותי, שארגיש את העוצמה שלך, שתהיה "גבר" ותביא כסף הביתה."

הציפיות האלה נחוות אצלך לעיתים כמעמסה כבדה מאד או נטל, ומתעוררים פחדים – ומה אם לא אעמוד בציפייה? אם אני לא מספיק "גבר"? ובפן הביצועי- מה אם לא יעמוד לי? ומה אם אגמור מהר מידי? על פי מחקרים, כל גבר, יחווה לפחות פעם בחייו חוויה של אין-אונות.

למעשה המסרים החברתיים נועדו לייצר מודל של חייל מושלם, מגן וכובש, עם שיח פנימי רגשי שלא מדובר ואף מוכחש ומוסתר לעיתים אפילו מעצמך.

 כך למעשה המרחב המיני הרווח לעתים קרובות, הוא מרחב שאין בו בטחון רגשי לשני הצדדים.

למה הכוונה בטחון רגשי במרחב מיני?

מין מוגן רגשית הוא  מין שיש בו קבלה של האדם האחר ללא התניה בביצועיו, שיש בו אהבה וחום, הקשבה הדדית, שבו אפשר לדבר על הכול, שאפשר גם להתבדח, אבל לא "לרדת" אחד על השנייה בציניות וגם לא להזכיר שוב ושוב לאחר את נקודות התורפה.
מין מוגן רגשית הוא כזה שאין בו ציפייה מהאחר למלא את כל מחסורי, שיש בו רצון כן ואמתי לענג את האחר ולהתמסר לעינוגיו.

"אז מלכה את אומרת שאנו לא אמורים לבקש מה שאנו רוצים ולומר מה עושה לנו נעים במין?" שאל אותי מטופל. "לא אמרתי זאת" עניתי לו.
חשוב מאד שנשתף את בן ובת הזוג שלנו במה עושה לנו נעים, ואפילו באופן מאד מדויק. אבל לא ממקום תובעני. לא ממקום שמעמיס על כתפי האחר את אושרנו ומתנה את שביעות רצוננו ממנו ביצועיו/ה.

ישנו קו דק מאד העובר בין להיענות באהבה רצון ושמחה לבקשת בן הזוג שלנו, לבין להיענות לו ממקום מרצה (pleaser) . כיצד יודעים היכן עובר הקו?

הלב יודע…

 "טאבו – לגעת במה שלא מדברים" סדנת סופ"ש לבני 22-32 בנושאי זוגיות, מיניות והתנהלות רגשית, בהנחיית מיכל שחר ומלכה פלדשטיין, בתמיכת אשכול צעירים במועצה האזורית משגב, תתקיים ב 24-25/4  לפרטים נוספים בדף הפייסבוק

פורסם בקטגוריה אהבה ומיניות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>