רוזמרין – "שמן הסטודנטים"

צמח הרוזמרין הוא "נסיך מקומי" – בן בית באזורנו.
שמן הרוזמרין מופק מן העלים והפרחים של הרוזמרין הרפואי (Rosmarinus officialis). הצמח נמנה עם משפחת השפתניים ונפוץ מאד בכל אגן הים התיכון. ישנן עדויות היסטוריות רבות לשימושיו השונים. השמן האתרי הופק בצורה מדעית ומסודרת לראשונה במאה ה-13 על ידי הרופא והאלכימאי הספרדי Arnoldo de Villanvera רוזמרין הוא שמן ממריץ לגוף ולנפש, ולכן הוא מצוין לרחצת הבוקר (טיפה עד שתיים על ספוג הרחצה) וגם לאחר יום עבודה מעייף.
פעילות רפואית
לרוזמרין תכונות אנטי-בקטריאליות, אשר שימשו בעבר לשימור בשר, בימים שלפני המצאת המקרר.
שמן הרוזמרין ממריץ את זרימת הדם, משפר את זרימת הדם למוח, מעורר את מערכת העצבים, מכייח, מניע ומייבש ליחה (לליחה יש נטייה ליצור גושים ולהיצמד לדפנות דרכי הנשימה) מחטא, משמיד חיידקים ווירוסים, מקל על בעיות עור כגון קשקשת ודרמטיטיס, משפיע לטובה של תפקודי כבד וכן משתן קל.

רוזמרין - "שמן הסטודנטים"

רוזמרין – "שמן הסטודנטים"

התוויות נגד:
יש להימנע משימוש בשמן רוזמרין במצבים הבאים: במקרים של לחץ דם גבוה, מחלות לב, קרישיות יתר בדם (תרומבופיליה) בתקופת ההיריון וההנקה, בילדים מתחת לגיל שנתיים ומצבי "עודף" במערכת העצבים, כגון היפראקטיביות או מזג "חם". השמן אסור לשימוש לחולי אפילפסיה!

פעילותו של שמן הרוזמרין היא נושא למחקרים רבים הנערכים כיום. אתמקד בשלוש מסגולותיו: דוחה חרקים, משפר ריכוז וזיכרון ומשפר תפקודי כבד.

שימוש בשמן רוזמרין לשיפור הריכוז - "שמן הסטודנטים"
היוונים והרומאים הקדמונים הוקירו את הצמח וייחסו לו קדושה, כסמל של נאמנות, מוות וזיכרון, וגם כסמל של מלומדות וידע. היוונים הקדמונים נהגו גם לקשט את ראשי ילדיהם בזרי רוזמרין, כסגולה לחידוד הריכוז והזיכרון. לכן כונה השמן שהופק מהצמח "שמן הסטודנטים". תכונתו של הרוזמרין לשפר ריכוז וזיכרון הוכחה במחקרים מבוקרים שנעשו בארה"ב בעיקר בסוף שנות התשעים.
הדפת 5 טיפות במבער בחדר התלמיד תסייע בהארכת זמן הקשב והריכוז (אין לבלבל זאת עם כישורי למידה) ובכך תתרום ליעילות הלמידה. מומלץ בעיקר לבעלי קשיי קשב וריכוז אך לא להיפראקטיביים.

טיפול בכינים באמצעות שמן אתרי רוזמרין:
הוסיפו ל-30 סמ"ק שמן שקדים: 16 טיפות רוזמרין + 4 טיפות אקליפטוס + 4 טיפות גרניום + 4 טיפות לבנדר. הרטיבו מעט את השיער, פזרו את השמן היטב על הקרקפת והשיער וכסו את השיער בכובע אמבטיה לשעה. כעבור שעה סרקו את השיער תחילה במסרק רחב כדי להתיר את הקשרים ולאחר מכן במסרק צפוף. לאחר כל סרוק שימו את המסרק במים חמים וטלטלו אותו כדי להסיר ממנו את הכינים. לאחר הטיפול חפפו את הראש היטב פעמיים. לאחר החפיפה: ערבבו 1 כף חומץ + 2 כפות מים, פזרו על הקרקפת והשער ועסו מעט. סרקו שוב במסרק צפוף. החומץ מבקע את הביצים שלא בקעו בשמן. מומלץ לא לייבש במייבש שיער. את החומץ יש להשאיר על השיער ולא לשטוף (לחומץ יש תכונה לרכך את השיער)

דחיית חרקים בארונות המזון
נתקלתם בתיקנים בארונות המזון? אל תמהרו להזמין מדביר. נקו היטב את הארונות ולפני החזרת התכולה למקום, טפטפו שמן רוזמרין בפינות של כל מדף. מכיוון שהשמן נדיף, יש לחזור על טפטוף השמן מידי חודש עד שישה שבועות. אין צורך לפנות את תכולת הארונות כל פעם מחדש. 2-3 טיפות בכל פינת מדף יעשו את העבודה.

רוזמרין ותפקודי כבד
שמן הרוזמרין מסייע לסלק רעלים מן הגוף. השמן יעיל מאד לאנשים שיש להם הצטברות רעלים כגון חמרי הדברה, תרופות, ריסוס, שומן טרנס.
טיפול לניקוי כבד מומלץ אחת לשנה לנוטלים תרופות באופן קבוע, לסובלים מכבד שומני או מרמה גבוהה של כולסטרול LDL (הכולסטרול ה"רע") בדם ולאנשים הבאים במגע עם חומרי הדברה וכימיקלים למיניהם.
אופן הטיפול: 1 טיפה שמן רוזמרין ורבינון (יש חשיבות יתרה לזן הספציפי) + 1 טיפה שמן אתרי גזר, לתוך 1 כף שמן זית. לבלוע על קיבה ריקה 3 פעמים ביום למשך 3 שבועות.
אין לחרוג מהמינון המומלץ! מינון יתר של שמן רוזמרין עשוי לגרום לתסמינים דומים לקלקול קיבה.

היבטים נפשיים ואנרגטיים של שמן רוזמרין
בהיבט ההוליסטי, עצבנות, חרדות, כעס ומרירות, ביקורתיות ונטייה להענשה עצמית ושנאה עצמית עשויים להעיד על תפקודי כבד חלשים.
שימוש בשמן רוזמרין בנידוף מסייע בטיפוח ביטחון עצמי, הערכה עצמית ושמחת חיים. מובן שאין זה תחליף לטיפול הוליסטי, המשלב את הפן הרגשי, הגופני והרוחני במטרה למצוא ולטפל בגורם לתסמינים ולא רק בסימפטום ובכך להחזיר את האיזון לחיים.

הערה: כל הכתוב לעיל הוא בגדר המלצות בלבד. השימוש בשמנים באחריות הקורא בלבד.

פורסם בקטגוריה Uncategorized, ארומתרפיה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>