מה זה בעצם ריפוי הוליסטי? האם זו שיטה? אם כן – מי המציא אותה? ואיך זה עובד?
ריפוי הוליסטי היא גישה טיפולית ותפיסת עולם ולא שיטה.
מקור המילה הוליסטי מיוונית – holos – פירושו שלם.
בשונה מן הרפואה הקונבנציונאלית, אשר הולכת ומתמקצעת לרמת המיקרו, הרפואה ההוליסטית מתבוננת על האדם השלם. על כל המכלול הזה הנקרא "אדם".
גישה זו מתייחסת לכל ארבעת הרבדים של הקיום האנושי, כמערכות הקשורות אחת בשנייה ביחסי גומלין: פיזי, רגשי, מנטאלי ורוחני.
לכל אחד מן הרבדים הללו דרך משלו לחוות את הקיום, שפה משלו ודרך משלו לתפוס את המציאות.
מסיבה זו, הרבדים הללו נקראים גם גופים.
לגופים השונים יש חוקיות נפרדת, המתקיימת במקביל ובדו שיח עם הגופים האחרים.
אם ניתן היה לצייר את הגופים, הם היו נראים כמו הילות ואילו ניתן היה להזיז את הגוף הפיזי הצידה, היו נשארים הגופים המטה-פיזיים כמו רוח.
שלושת הגופים המטה-פיזיים (המנטאלי, הרגשי והרוחני) מתקיימים בתוך הגוף הפיזי ויוצרים יחד את השלם הנקרא אדם.
ישנם גופים נוספים שעליהם לא ארחיב במאמר זה.
הגוף הפיזי – קיים ברמת החומר ומתבטא לפי חוקי המבנה (האנטומיה) והמערכות (הפיזיולוגיה) ומושפע מכוחות הפועלים עליו, כגון כוח הכבידה.
זהו הרובד הנחקר ברפואה המערבית. הוא כמותי ומדיד.
הגוף הרגשי הוא הרובד שדרכו אנו חווים את העולם ומפרשים את האירועים שקורים לנו וסביבנו.
הרגשות – שמחה ועצב, כאב ואהבה, כעס, חרדה, שלווה וחמלה – נמצאים בשפה של גוף הרגש.
זהו רובד סובייקטיבי ולא אובייקטיבי, ולכן תמיד יש לזכור שרגשות אינם המציאות, אלא הדרך שבה אנו חווים את המציאות.
הרובד הרגשי הוא שצובע את חיינו בצבעים מעניינים, אבל הוא גם זה שמבלבל אותנו ויוצר תהפוכות נפש.
הגוף המנטאלי הוא הרובד של התודעה וההבנה. זהו הרובד שבו אנו חושבים, מעבדים מידע, משווים וגם מדמיינים.
דרך הרובד המנטאלי אנו יכולים לבצע בתוכנו שינויים בהבנה, בתפיסת עולם ולייצר מציאות. הרובד המנטאלי מושפע רבות מן התרבות שבה גדלנו. זהו למעשה "מחשב" הקולט מידע ומעבד אותו.
בדומה למחשב אלקטרוני, ניתן "לפרמט" מחדש חלקים של המחשב המנטאלי שלנו על-ידי תרגול מתאים.
הרובד הרוחני הוא למעשה "כוח החיים". זהו אותו כוח שאינו ניתן להסבר מילולי.
הרובד הרוחני הוא זה שמפיח בנו חיים, ובלעדיו הגוף הפיזי אינו מתקיים.
במסורת הסינית הוא נקרא צ'י, במסורת ההודית – פראנה ובמיסטיקה היהודית – נשמה.
הממדים אנרגטיים של הרובד הרוחני:
בתוך הרובד הרוחני, מתקיימות מספר רמות אנרגטיות.
ניתן לדמות אותן למערכת תעבורתית, עם כבישים, מסילות רכבת ומסלולי טיסה.
רמה אחת היא מרכזי האנרגיה של הגוף, הצ'אקרות (עליהן תוכלו לקרוא במאמרים נפרדים), השואפים את כוחם מן השמש.
רמה אחרת מתוארת בפירוט ברפואה הסינית, הם המרידיאנים.
המרידיאנים הם רשת מסועפת של ערוצי אנרגיה, הזורמים בגוף לאורכו, ובהם זורם הצ'י (כוח החיים).
הרמה הגבוהה ביותר של הרובד הרוחני היא תחושת החיבור אל ישות גדולה מאתנו הכוללת גם אותנו.
אנשים שונים חווים את החיבור הזה ומתארים אותו בצורות שונות: אלוהים, הכוח הבורא, ההוויה, הטבע ועוד.
זוהי הרמה שבה האדם חווה את עצמו מחובר וחלק משלם גדול.
בין ארבעת הגופים – הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני – מתקיימת מערכת היררכית על פי סדר החשיבות שלהם מבחינת שימור החיים.
האם יש דרגות חשיבות בין הגופים האנרגטיים השונים?
הרמה הרוחנית היא החשובה ביותר לשימור החיים, אחריה הרמה הרגשית, המנטאלית ולבסוף הגוף הפיסי.
לכאורה, יש כאן סתירה: הגוף הפיזי הוא האחרון בחשיבותו לשמירת הבריאות? הכיצד?
אם כך –
כיצד אנו חולים מבלי להרגיש את השיבושים בגופים האנרגטיים האחרים?
האם נוכל למנוע מחלות?
התשובה היא ששיבוש וחוסר איזון המתבטא במחלה פיזית, התחיל להיווצר עוד בטרם נוצרו סימפטומים פיזיים.
שיבושים בבריאותנו מתחילים בגופים הרחוקים. הם נותנים אותותיהם בצורה עדינה ומרומזת, כגון דכדוך קל, מתח, תחושה בלתי מוסברת שמשהו לא בסדר.
אם נקשיב לרמזים אלו, נוכל להתייחס אליהם, להתבונן בהם, לשאול מה הם רוצים לומר לנו ולהחזיר את האיזון לחיינו.
אם לא נשים לב לסימנים הקלים, הם ילכו ויתחזקו, עד אשר יתבטאו במחלה פיזית. מחלה, אם כן, היא דרך של הגוף לנער אותנו ולהכריח אותנו לשים לב, לבדוק עם עצמנו מה השתבש.
האם ניתן לדעת מהו מקור המחלה?
המחלה או השיבוש האנרגטי יכולים לתת לנו רמז לגבי מקור הבעיה, משום שאברי גופינו מייצגים ומסמלים מרכיבים מהותיים אישיים.
גם האופן המילולי שבו אנו מתארים את חוויית המחלה או אי הנוחות, יכולים לתת לנו רמזים על מקורה, משום שמילים הן סמלים למהות עמוקה יותר.
אולם מניסיוני, היכולת לאתר את מקור השיבוש תלויה בנגישות שלנו אל התת מודע. הנגישות אל התת מודע עולה במצב של הרפיה עמוקה, כאשר גלי המוח רגועים (גלי תטא).
דרכי העבודה שלי
אני משתמשת בדמיון מונחה בהרפיה עמוקה (בשונה מדמיון מודרך) על מנת לאתר את מקור השיבוש ובשילוב של דמיון מונחה ומודרך על מנת לתקנו. תהליך הריפוי מתחיל מהבנת השיבוש, תיקון אנרגטי שלו, שחרור אמונות מגבילות שתמכו ביצירת חוסר האיזון, הבנת המערכת הרגשית שנוצרה סביבו ויצירת מציאות רגשית ורוחנית חדשה.
ברמה הגופנית אני משתמשת במגע (עיסוי הוליסטי והילינג) , תנועה וארומתרפיה, עם התייחסות לאורח חיים בריא (תזונה ופעילות גופנית).
אם כן, תהליך הריפוי, על פי הגישה ההוליסטית, חייב להתייחס לכל ארבעת הרבדים האמורים, להתמקד בזיהוי מקור השיבוש הרוחני/אנרגטי, ולעבור לרמת הרגש, הרמה המנטאלית והרמה הפיזית.
מבלי להתייחס לרבדים המטאפיזיים, הריפוי לא יהיה שלם והסימפטומים ישובו לפקוד אותנו.
כמו כן, תהליך ריפוי חייב להקנות כלים להתנהלות בריאה בחיים היומיומיים, כלים הקשורים לכל אחד מארבעת רובדי החיים.
השיטות לריפוי שלם שונות ומגוונות, ועל כל אדם למצוא בעצמו את הדרך המתאימה ביותר עבורו, תוך לקיחת אחריות על התהליך.
ושוב – נשאלת השאלה: האם ניתן להיות תמיד באיזון ולהימנע ממחלות?
מחלה אינה רק דרך של הגוף להעיר אותנו, אלא גם שיעור לימוד בדרך ההתפתחות המתמדת.
מכיוון שאנו יצורים חיים ודינאמיים, אנו מחפשים תמיד את האיזון מצד אחד, אך גם יוצאים מאיזון כדי לשוב ולחפשו, מצד שני.
יציאה מאיזון, אם כן, היא אחת הדרכים של הנשמה לקראת תהליך התפתחות.
אם נהיה כל הזמן באיזון, נפסיק להתפתח מבחינה רוחנית.
כאשר אין קיטוב, אין תנועה.
אולם, אם נהיה מודעים לעצמנו, נוכל להסתפק בתנועות קלות מנקודת האיזון, וללמוד את השיעורים ללא טלטלות דרמטיות.
מאידך, טלטלות גדולות הן גם שיעורים גדולים של הנשמה.
מן הטלטלות הגדולות מגיעות תובנות מאירות עיניים.
היכולת לקבל את הדבר והיפוכו, לחיות עם הסתירות בתוכנו, זהו המסתורין הגדול.
בקליניקה "נתיב לריפוי" שבמנוף, ניתן לעבור תהליכי ריפוי הוליסטי בהנחיה מקצועית. לקביעת פגישה צרו קשר
