Bye bye sex, helo holiness

מאז שהכנסתי את השאלה "כיצד את/ה חווה את המיניות שלך?" כחלק אינטגראלי מן התשאול בקבלה של אדם לטיפול, בין אם תהליכי ובין אם חד-פעמי, אנשים רבים, בעיקר נשים, פתחו ליבן בפניי.
סוף-סוף ניתנת לגיטימציה לדבר על נושאים הכואבים באמת, מבלי שיחושו בושה וצורך בהסתרה או חשש שישפטו אותן.
רוב התשובות דומות מאוד: "מלכה, זה כל-כך רחוק ממה שהייתי רוצה. כל-כך טכני וחסר נשמה, כל-כך ממוקד בסיפוק היצר החייתי".  חלק מן התשובות מרחיקות יותר: "למי יש זמן לסקס בחיים התובעניים האלה?"; "כבר כמה שנים שאין בנינו מין". לעתים המבט בפנים מספר הכל ואין צורך במילים.

בכל פעם אני מרגישה שליבי נצבט, משום שאפשר אחרת, משום שאנו לא צריכות לוותר על הזכות לחוות חיי מין מספקים כחלק מן הבריאות הפיזית, הנפשית והרוחנית שלנו. משום שזוגיות ארוכת שנים לא חייבת להרוג את המין, את העונג ואת ההקשבה. להיפך, מין יכול להיות דווקא כר לפיתוח קשר עמוק וכנה  ולהתפתחות רוחנית משותפת. איטליה 630

בעולם של שליטה גברית (עם רמזים למגמות שינוי) , שבו עדיין לצערי המין לעתים קרובות מדי נתפס כשירות שנשים נותנות על מנת לזכות בחיי משפחה, נשים רבות  דיכאו בתוכן את החוויה המינית הארוטית ויצרו נתק בין הידע הנשי הנשגב החי בתוכן לבין חייהן בפועל. נתק זה קורה, לצערי, לא רק אצל נשים שעברו טראומות מיניות, אלא לנשים "נורמטיביות" רבות מספור. נשים שבשנים הראשונות לבגרותן המינית חוו עונג וזרימה מינית תקינה, מוצאות עצמן באמצע החיים נטולות ליבידו ולא רק כתוצאה של השינויים ההורמונאליים שהן עוברות. מדוע, אם כן?

מה באמת קורה במרחב ההתפתחותי הזה, הנקרא "מיניות"?
התינוק מגלה את גופו, את יכולותיו המוטוריות וגם את ההנאה שבמגע עם איבר מינו. לעתים קרובות האם הרואה את בנה משחק עם אבר המין שלו, תרחיק את ידו משם בבושה ואף תגער בו, בעיקר בנוכחות של מישהו אחר.
האב לעומתה, יתגאה בבנו ויתייחס למשחק בבדיחות הדעת. מדוע אני מדברת בעיקר על בנים? משום שאבר המין הנקבי הוא פנימי יותר, ולכן לתינוקות ממין נקבה לוקח מעט יותר זמן לגלות את מיניותן.

הגילוי המיני המוקדם נעשה בתמימות רבה, בסקרנות לגלות את הגוף, בעונג נטול רגשות אשם וגם נטול מודעות קוגניטיבית. בהמשך, בגיל הגן, נראה את האוננות המודעת ואת משחקי הרופא המאפשרים "בדיקה" הנותנת מענה לסקרנות. איני מתכוונת לדון כאן בחינוך מיני, אלא רק לציין שתגובת המבוגרים המשמעותיים בחיי הילד תקבע את היחס שהילד יפתח לעצמו, לגופו, למיניותו.
תגובות מבוהלות יצמיחו ילד מבוהל, אמירות מביישות יצמיחו ילדה שתתבייש במיניותה, גערות משפילות יעוררו בילד רגשות אשמה בכל הקשור במין ותגובות תומכות יפתחו בוגרים שלמים בנפשם החווים את מיניותם כמקור לעונג ואף יתרה מכך – כדרך לביטוי צד נשגב בתוכם, בתקשורת הבינאישית.
בגיל ההתבגרות יחוו הנערות והנערים בעיקר שני סוגי חוויות מיניות – מין כדרך ביטוי לקשר רומנטי ומין כחוויה גופנית המאפשרת פורקן מתחים. שני סוגי החוויה נחווים בעליות ובירידות, בתנודתיות המושפעת ממצבי הרוח, מהשפעות הורמונאליות, השפעות חברתיות ועוד.
מה קורה אם כן סביב גיל ארבעים-חמישים?
מדוע נשים רבות (אכן, נשים יותר מגברים) מרגישות ירידה דרסטית בסיפוק המיני עד כדי כך שהן נמנעות מקיום יחסי מין עם בני זוגן, עד מצב שבו גם בן הזוג בלתי מסופק?
רבות נכתב על הפן הרגשי/נפשי של יחסי מין, והמתעניינים במנגנונים הרגשיים ימצאו תשובות רבות בספרה של אסתר פרל "אינטליגנציה רגשית".

מהו משבר מיני של אמצע החיים בממד הרוחני?
ברצוני להתייחס לפן הרוחני דווקא. מתוך התבוננות מעמיקה במשתמע מדבריהן של הנשים שפנו אליי, והצלבת מידע עם תפיסות שונות של התפתחות רוחנית, התגבשה בי הבנה מעמיקה לאשר קורה לרוח המינית שבנו – הארוס, ולמה שמבקש הארוס בשלב מסוים של החיים.

עד אמצע החיים, עסוק האדם בבניית העצמי הפיזי. תחילה בגדילה פיזית של הגוף, אחר-כך בבנייה של האגו, תפיסת האני, ובהמשך בניית "קריירה" על כל המשתמע. באמצע החיים, מגיע לעתים קרובות "משבר אמצע החיים". משברים כאלו מתוארים גם בגישות פסיכולוגיות, אולם בגישות רוחניות כגון האנתרופוסופיה והקבלה, יש התייחסות להתפתחות הנשמה ולא רק הנפש.
בשלב זה של אמצע החיים, עולם החומר כבר איננו מספק אותנו ואנו מחפשים משמעות מעבר לפשט. עוד נסיעה לחו"ל, עוד מכונית חדשה – או עוד פורקן מיני. כל אלה הם היינו הך.
נשים רבות (כן, שוב נשים, אך יש כמובן גברים המקדימים את ההתפתחות של בנות זוגם), חשות פער בין הרצון שלהן לבין הרצון של בן זוגן להתפתחות. יש הטוענים שנשים נמצאות שלושה שלבים קדימה באבולוציה החברתית לפני גברים.

פער המודעות והרצון להתפתחות רוחנית הוא לדעתי אחד הגורמים המשמעותיים לפירוד אצל זוגות רבים. אחת הדרכים לגשר על הפער היא למידה משותפת של מיניות מקודשת.

מין ורוח עשוי להישמע כשילוב מוזר של שני דברים שאינם דרים בכפיפה אחת, אבל ככל שהדבר יישמע מפתיע, דרך המיטה אפשר לגלות כר נרחב מענג ומפתיע להתפתחות רב תחומית (גוף-נפש-רוח), לשנות דפוסי תקשורת, לחוות עונג אלוהי, להבין ולראות אחרת את העולם, להשיל חרדות ועכבות, לפתח ביטוי אישי, וכל אלה יהדהדו לכל תחומי החיים.

מהי מיניות מקודשת?
מיניות מקודשת בעיניי היא בעיקר מצב תודעתי – state of mind, שבו אנו מאפשרים לעצמנו לחוות את הארוס, את כוח החיים במלוא הדרו בכל תחומי חיינו, לא רק במין. מצב תודעתי שבו אנו מתייחסים אל המפגש המיני כאל מפגש רוחני בין האנרגיה הנשית לבין האנרגיה הזכרית של הבריאה ומאפשרים לעונג הגשמי של הבריאה להתבטא דרכינו.  כמו שאמר רבי נחמן מברסלב: "שמעתי מרבינו ז"ל שבימי אברהם אבינו הייתה השכינה נקראת בשם שרה, ובימי יצחק בשם רבקה, ובימי יעקב בשם רחל ולאה. וכן מובא בזוהר הקדוש מעין זה" (מתוך "תיקון הלב" בעריכת פנחס שדה).

למעוניינים לקרוא עוד על מיניות מקודשת לחצו כאן

לפרטים על הקורס הבא במיניות מקודשת לחצי: לגעת בעונג
ב
קרוב קורס לזוגות, פרטים בהמשך

 

פורסם בקטגוריה אהבה ומיניות, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>